איגוד האינטרנט הישראלי ערך סקר בנוגע להרגלי השימוש באינטרנט בקרב מגזרים שונים בישראל: המגזר היהודי, המגזר החרדי והמגזר הערבי. הנתונים מצביעים בין היתר על ההשפעה של תקופת הקורונה והבידוד הארוכה על הרגלי השימוש.
עם זאת, מעניין גם לראות כיצד השתנו המספרים מהסקר הקודם שהתבצע ב-2017 ומהי המגמה הכללית בנוגע להרגלי השימוש כיום.
הערה: הנתונים עצמם, הגרפים והטבלאות מבוססים על התקציר בעמוד האיגוד וקובץ האקסל להורדה.
כיצד השפיעה עלינו תקופת הקורונה?
הנתונים בסקר מראים באופן ברור כי בתקופת הסגר השימוש באינטרנט התרחב באופן משמעותי (46% הגדירו אותו כ"התרחב מאוד"). רק אצל 21% הוא נשאר זהה. באוכלוסייה הערבית המגמה הייתה מעט שונה: בעוד גם כאן 44% השיבו שהשימוש התרחב מאוד, אצל 40% מהם השימוש נשאר זהה.
בנוסף, כחמישית מהאוכלוסייה הכללית המשיכה לעבוד בתקופת הקורונה מהבית באופן יום יומי. רק 48% לא עבדו כלל או סרבו לענות. גם כאן המספרים בקרב האוכלוסייה הערבית היו נמוכים יותר (כ-76% לא עבדו…) ואילו הנתונים בחברה החרדית היו גבוהים יותר מן הממוצע (כ-27% מהם עבדו כל יום ורק 33% לא עבדו כלל או סרבו לענות).
כאן אפשר לקרוא על השפעת הקורונה על המסחר האלקטרוני וכיצד היא השפיעה על ענפים מסויימים.
התנהלות מול הרשויות
הנתון הראשון והבולט לעין הוא שיותר ויותר מאיתנו עושים שימוש ברשת על מנת לתקשר טוב יותר מול הרשויות והגופים הציבורים. ובכלל זאת, על מנת לקבוע ולקצר תורים או לבצע תשלומים. מדובר ב-89% מכלל המשתמשים לעומת 66% ב-2017.
בקרב הציבור הערבי הרגלי השימוש הללו עדיין נמוכים באופן משמעותי מאשר באוכלוסייה הכללית, כ-62% היום לעומת 40% בסקר הקודם.
כמו כן, בתקופת הקורונה חלה עלייה של 21% בשימוש באתרי הממשל לצורך מילוי טפסים או קביעת תור, אם כי שביעות הרצון מהשירותים האלו הייתה נמוכה באופן כללי.
קניות באינטרנט
קניות באינטרנט הן כבר מזמן לא הרגל מגונה ששמור רק לגיקים, ולכן זה לא מאוד מפתיע שכיום 85% מהגולשים מבצעים קניות באינטרנט באתרים ישראלים ובינלאומיים, אפילו אם רובם לא עושים זאת באופן שבועי. גם כאן מדובר בקפיצה מרשימה למדי מהסקר של 2017, שם הנתון הזה עמד על 63% בלבד.
הסקר בדק באופן ספציפי אתרי קניות למוצרים בסיסיים יותר כגון מוצרי ביגוד וציוד. כ-9% מהאוכלוסייה הכללית החלה להשתמש באתרים אלו לראשונה בתקופת הקורונה, אך כ-15% לא השתמשו בהם כלל. ושוב, בקרב האוכלוסייה הערבית ניתן לראות מגמה מעורבת: בעוד 40% השתמשו בהם כבר קודם, גם בתקופת הקורונה 49% מהם עדיין לא השתמשו בהם כלל.
רשתות חברתיות
הרשתות החברתיות הן המקום בו אנשים רבים מבלים את שעות הגלישה שלהם, ומסתבר שגם באוכלוסייה החרדית, בה השימוש באמצעי תקשורת מודרניים, ועל אחת כמה וכמה מקומות כמו פייסבוק נחשב לעניין שנוי במחלוקת, לא פחות מ-26% אחוזים עושים בהן שימוש לפחות פעם ביום. באוכלוסייה הכללית הנתון הוא 41%, אך הנתון המפתיע ביותר הוא שבחברה הערבית הנתון הזה עומד על 73%! אולי מכיוון שרבים מהם צורכים חדשות ועדכונים ממדינות זרות.
כאשר מדובר על גלישה ברשתות חברתיות פחות מפעם ביום, אחוזי השימוש יורדים באופן חד. לדוגמה, רק 8% מהאוכלוסייה הכללית מסתפקת בגלישה ברשתות החברתיות פעם בשבוע בלבד.
מנועי חיפוש
מנועי חיפוש עדיין מהווים את השימוש העיקרי ברשת והם הקדימו את הרשתות החברתיות הפופולאריות בכמה עשורים טובים. בהתאם לכך, כ-75% מהאוכלוסייה הכללית עושה בהם שימוש מספר פעמיים ביום. לעומת זאת, בחברה הערבית שיעורי השימוש האלו נמוכים באופן משמעותי (44% בלבד) וחלק לא מבוטל מאוכלוסייה זו מסתפק בחיפוש פעם אחת ביום בלבד או אפילו רק כמה פעמיים בשבוע (כ-20%).
בקרב הגולשים החרדים, השימוש היום יומי במנועי חיפוש עומד על 78% אחוז, אך יש לזכור שהסקר לוקח בחשבון רק את החלק במגזר שגולש באינטרנט. חלק זה אומנם הולך וגדל, אך הוא עדיין קטן מזה באוכלוסייה הכללי ועומד על קצת יותר מחצי. כמו כן, גוגל עדיין נחשב למקור "בטוח" יחסית (ואולי גם אובייקטיבי…), במיוחד אם מותקנת בדפדפן תוכנה לסינון אתרים כשרים בלבד, אשר רוב המגזר משתמש בה.
בנוגע לאמינות של מנוע החיפוש גוגל בקרב דוברי עברית, 34% מהגולשים ציינו כי הם סומכים עליו מאוד. לעומת זאת, בקרב דוברי ערבית האחוז הזה הרבה יותר נמוך, כ17% בלבד. כמו כן, יותר מרבע מהם (26% ליתר דיוק) ציינו אותו כלא רלוונטי.
עד כמה הגולשים הישראלים סומכים על המידע באינטרנט בתקופת הקורונה?
זה לא סוד שבעיני רבים הרשתות החברתיות הפכו למקור מידע וחדשות לגיטימי לחלוטין. זאת למרות שנשמעת עליהן לא מעט ביקורת, במיוחד על כך שהפיד שהן מציגות לגולשים לא באמת אובייקטיבי (תופעה שלעיתים מכנים אותה "בועת הפילטר").
מהבחינה הזו, ההסתמכות על הרשתות החברתיות חזקה במיוחד במגזר הערבי (27%) וחלשה במגזרי החרדי (4%). שם אתרי החדשות המגזריים כגון כיכר השבת עדיין נחשבים למקור הסמכותי ביותר (20%). מעבר לכך, מקורות המידע הסמכותיים ביותר בקרב כלל הגולשים הם עדיין אתרי החדשות הגדולים (מאקו, ynet, וואלה) ואמצעי המדיה המסורתיים (טלוויזיה, רדיו ועיתונים לא מודפסים).
טבלה: עד כמה אתם סומכים על מקורות המידע השונים?
מה ניתן ללמוד מהנתונים בנוגע לפרסום ושיווק דרך האינטרנט?
זוהי אולי בסופו של דבר השאלה המעניינת ביותר, ולמרות שהגולשים לא נשאלו באופן ספציפי על השפעת הפרסום באינטרנט עליהן, יש עדיין כמה תובנות מעניינות שחשוב לשים לב אליהן:
אחד הנתונים הבולטים ביותר הוא שהמגזר החרדי הוא כבר מזמן לא חלק זניח מכלל הגולשים ומפרסמים שלא פנו אליו עד כה באופן ספציפי דרך האתריים הייעודים או אפילו הרשתות החברתיות עשויים להפסיד הזדמנויות מכירה ולידים. זאת כמובן בהנחה שהם מוכרים מוצרים ושירותים המתאימים גם למגזר זה.
הדבר נכון גם בנוגע לאוכלוסייה הערבית, אך נראה כי היא חשדנית יותר אפילו כלפי האתרים המקומיים הפונים אליהם באופן ספציפי. לכן, אם מפרסמים ומשווקים אליו, נראה כי עדיין רצוי לעשות זאת דרך רשתות חברתיות או אפילו באתרי הגדולים המוכרים (ש-12% ציינו אותם כשהאמינים ביותר).
בנוגע לשיווק מסורתי במנועי חיפוש (מודעות או תוצאות אורגניות): למרות שאצל חלק מהגולשים גוגל כבר לא נתפס כמנוע חיפוש סופר סמכותי (וגוגל אכן לא הצליחה להתגבר לחלוטין על תופעת ה"פייק ניוז"), אין עוררין על כך שעדיין מדובר באחד מערוצי הפרסום החשובים ביותר.
ואם אתם מבססים את רוב המכירות שלכם על אתרי מסחר מקוונים, אין ספק שזה לא הזמן להוריד את הרגל מהגז. מנגד, לא היינו ממליצים לבצע שינויים מרחיקי לכת במאפייני הפרסום עצמו (כגון המיקוד) מכיוון שתמהיל הקונים באתרים אלו לא השתנה באופן משמעותי בזמן הקורונה.
