פרסום בטיקטוק – הטוב הרע והלא נודע

נראה שלא עובר יום שבו אנחנו לא שומעים על טיקוק בחדשות: העובדה שמדובר בחברה סינית שייתכן שמשתפת פעולה באופן כלשהו עם הממשל הסיני גורמת ללא מעט אנשים שאינם נמצאים בקהל היעד המרכזי שלה להרים גבה. 

הפרשה האחרונה שהתפרסמה נוגעת לכך שהאפליקציה אספה את כתובות ה-MAC של המשתמשים שלה במכשירי אנדרואיד. על פי הערכות, הדבר נעשה כדי להתאים להם מודעות מותאמות אישית. פרטי ה-MAC מזהים את הטלפון עצמו ובעיקרון אמורים להיות חסומים בפני אפליקציות. לכן, לא רק שטיקטוק לא יידעה את המשתמשים על כך בתנאי השירות, אלא אף עקפה את מערכת ההגנה של גוגל.

האמריקאים היו אולי החשדניים ביותר כלפי האפליקציה, והנשיא טראמפ אף הוציא שני צווים שהיו אמורים לגרום לחברת האם ByteDance למכור את הפעילות של טיקטוק לחברה או תאגיד שאינם סינים. הצו האחרון שהוצא לפני זמן קצר (באמצע יולי) נתן לחברה הארכה סופית של כחודש וחצי לעשות זאת.

עוד קודם לכן, בתחילת יולי, חברת מיקרוסופט החלה במגעים לרכישת האפליקציה. כך מצד אחד תהיה לה דריסת רגל באחת מהרשתות החברתיות החזקות כרגע בעולם (לינקדין שבשליטתה פונה בעיקר לעולם העסקי) ומצד שני החששות של האמריקאים יצטמצמו והיא תוכל להמשיך לפעול במדינה.

האם יש לנו כמשווקים מה לחשוש?

הפעולות שבהן הואשמה טיקטוק דומות מאוד לאלו שבהן הואשמו חברות כמו פייסבוק וגוגל לפניה, ולכן אין כאן באמת שום דבר חדש מבחינת הפגיעה בפרטיות. לגבי זליגת המידע האפשרית לגורמים שניתן (אולי) להגדיר אותם כעוינים, סביר יותר להניח שאין ממש ממה לחשוש, בטח ובטח אם אתם לא תאגיד ענקי שמפעיל מאות חשבונות שונים ברשת.

כמה נתונים על טיקטוק בישראל ובעולם

כדי להבין מדוע טיקטוק היא נכון להיום הרשת החברתית הצומחת ביותר, כל מה שצריך לעשות זה להסתכל על שני נתונים עיקריים: כ-2 מיליארד הורדות בחנויות האפליקציות (אף על פי שהן עשויות להיות חופפות מכמה מכשירים של אותו המשתמש), אך חשוב מכך: – כ-800 מיליון משתמשים פעילים. רק לשם ההשוואה, פייסבוק הגיעה לכך רק ב-2011….

חתך הגילאים הגדול ביותר הוא של בני 19-10 ובני 29-20. בקבוצות הגיל המבוגרות יותר השימוש יורד באופן חד, אך לאחרונה דווקא נראית מגמה של עלייה, אולי מתוך הרצון להתחבר ולהבין מה זה הדבר הזה שמשגע את הצעירים…

מקור: Source App

מידע רשמי על הגולשים בישראל אינו ידוע, אך על פי הערכות, מספר המשתמשים הישראלים גדול אף יותר מזה בכמה מדינות אירופאיות, ואלו הם נתונים מסוף 2019, כלומר, לפני תקופת הקורונה.

על פי אתר "מנהלי שיווק מצייצים", הרגלי השימוש של הצעירים הישראלים דומים למדי לאלו בשאר העולם:

• צופים ב-41 דקות של סרטונים בכל יום, סך הכול ב-6.2 סרטונים בחודש
• פותחים את האפליקציה כ-6 פעמיים ביום
• מספר המשתמשים הממוצע בחודש הוא כ-3 מיליון

בחישוב מהיר, אורך השסן הממוצע הוא קצת פחות משבע דקות, מה שאומר שהמשווקים צריכים להיות חכמים יותר ולדעת כיצד לתפוס את תשומת ליבם של המשתמשים מהר יותר.

לא כולם מודעים לכך שלחברה יש כבר פעילות בישראל שמטרתה למשוך מפרסמים, אם כי כל מפרסם ישראלי שרוצה בכך יכול לפרסם דרך החשבון העסקי שלו באופן עצמאי (נפרט על כך בהמשך). בנוסף לכך, באופן דומה לפייסבוק, ישנו צוות ישראלי המפקח על תכנים במטה החברה בלונדון (עובדה שלמעשה פועלת לטובת המוניטין שלה כאן).

מה סוד הקסם של טיקטוק?

לכאורה טיקטוק לא באמת עושה שום דבר שלא נעשה קודם: אבל אם רשתות אחרות מתמקדות בתמונות או פוסטים קלאסיים, טיקטוק מתמקדת בסרטונים קצרים של כ-15 שניות בלבד. ניתן גם להעלות סרטונים באורך של כשישים שניות, אך אלו הם הנפוצים פחות. לסרטונים הקצרים אפשר להוסיף אפקטים באופן מהיר וגם תגובות המשתמשים האחרים הם לרוב באמצעות סרטונים.

כמו כן, לא צריך לעקוב אחרי פרופיל מסוים כדי לראות את התוכן שלו והתכנים המובילים מופיעים בפיד מיוחד כגון זה שקיים באינסטגרם. 

לפיכך, נראה כי סוד הקסם של טיקטוק נעוץ בכך שהיא אכן מתאימה לשסנים קצרים והשימוש בה דומה יותר לאפליקציות המתבססות על מסרים מיידים. לכן, לחשוב שהיא גרסה מוגבלת וטובה פחות מאפליקציה כמו יו-טיוב, יהיה קצת כמו להגיד שטוויטר היא גרסה מוגבלת וטובה פחות של פייסבוק…

עוד דבר שעובד לטובתה היא המיקוד של המשתמשים בתנועות ריקוד ואתגרי ריקוד שונים ויראליים במיוחד. לעומת זאת, "שיר המקפלות" נראה כמו שריד מתקופת האבן… 

הדרכים המובילות לפרסם בטיקטוק

בשלב הזה אתם בוודאי שואלים את עצמכם איך אני כמשווק שרוצה למכור יכול ליצור סרטון של כ-15 שניות כדי לדבר אל קהל היעד שלי? ואפילו אני יודע איזה מסר להעביר, איך אני אתאים אותו לעולם התוכן של המשתמשים באפליקציה. עולם תוכן שבשנה האחרונה כלל טרנדים כמו "נמלים בכל מקום", "טעויות בזיהוי", "תפיסה על חם" וכל זה עוד לפני כל הריקודים הנ"ל.

התשובה הקלאסית היא "לחשוב מחוץ לקופסה", אבל כמו עם הרבה שיטות שיווק אחרות באינטרנט, לא מעט מקרי הצלחה הראו שאין צורך להמציא הגלגל מחדש, אלא פשוט להבין כיצד האפליקציה פועלת.

רכיבה על האשטאגס ויצירת סרטונים שמשתלבים בהן

טרנדים אומנם הולכים ובאים, אבל כשמדובר על הפקת סרטונים שלא דורשים חצי יום צילומים, המפרסם הממוצע בהחלט יכול לרכב כל פעם על טרנד אחר. למרבה המזל, טיקטוק מאפשרת לכם לחפש תגיות האשטאג פופולאריות בקלות על פי קטגוריות באמצעות אפשרות ה-"גלה" למטה.

שימו לב שאתם צריכים לבחור בסינון של Hastags  רק לאחר שאתם מבצעים את החיפוש. אם אני אחפש למשל תגים של Hoverboard, זה מה שאני אקבל: 

תגיות בעברית בהחלט יש, אבל הן בדרך כלל מורכבות רק ממילה אחת, כך שזו לא בהחלט הדרך הכי מומלצת לפרסם לגולשים בעברית.

בכל מקרה, שימו לב שהתגיות מסודרות על פי הפופולאריות שלהן כרגע ולא מספר הצפיות הכולל.

"להמציא" תגית משל עצמכם זה אתגר לא פשוט, ולכן אני אתן לכם טיפ שאולי כבר חבשתם עליו: תגיות עם המילה Dance כמעט תמיד עובדות. אי אפשר לגרום לכל חפץ או מוצר לרקוד (אולי עם חוט…), ולכן הרבה פעמיים עדיף לעשות זאת עם קמע או דרך Stop Motion.

אתגרים 

עוד קטגוריה שיכולה לעבוד מצוין היא קטגוריה של "אתגרים". היא לא נולדה כמובן בטיקטוק, אבל משתלבת מצוין שם בשל כל תנועות הידיים והרצון להיות הכי מקורי. קל לחשוב שהיא מתאימה רק לזמרות או מותגים שמשתמשים בדוגמנים ידועים, אבל אם מחפשים טוב אפשר למצוא גם דוגמאות יותר אזוטריות כמו של קוקה קולה יפן (אם כי לא בטוח שזה היה עובד במקום אחר…):

עוד דוגמה היא הקמפיין של הזמרת הבריטית אלייה אריה שהתבסס על אתגר "ריקוד עם אמא" שקושר לשורה מהשיר "מאמא". לאחר מכן נוצר שיתוף פעולה עם משפיענים שתייגו את הזמרת וביקשו מהעוקבים שלהם לעקוב אחריה.

התוצאות: 4.5 צפיות בהאשטאגס, 600 אלף לייקים (לבבות) ו-4.5 אלף עוקבים חדשים מהתחלה של מספר כמעט אפסי.

משפיענים

ואם כבר הזכרנו משפיענים, זוהי עוד קטגוריה סופר פופולארית. קשה לדעת כמה יש בארץ, אך נראה שכמו בשאר העולם, חלק גדול מהם חיפשו כבר את הצעד הבא ופתחו גם פרופיל טיקטוק מעבר לפרופיל אינסטגרם. 

משפיענית מפורסמת שאין כמעט מה שלא שמע עליה לאחרונה היא כמובן אנה זק. היא כמובן פופולארית גם באינסטגרם, אך למעשה מספר העוקבים שלה ב-TikTok  הוא גדול פי ארבע. עם זאת, יש כבר בארץ מספר יוזמות מקומיות כמו זו של חברת "לידרס" ליצירת ערוצים שמחברים בין מותגים למשפיענים ספציפית דרך טיקטוק.

בין החשבונות הפופולאריים ביותר בעולם אפשר למנות באופן לא מפתיע רקדנים וזמרים, אבל גם שחקנים כגון וויל סמית, "דה רוק" ו"זאק סמית", הלהטוטן שהופיע בפרסומות של חברת פלאפון.

פרסום ממומן

פרסום ממומן היא הקטגוריה האחרונה ונכון להיום גם החדשה ביותר. למי שמכיר את התהליך של יצירת קמפיינים בפייסבוק, מדובר בתהליך כמעט זהה. הפורמטים האפשריים משתנים על פי המטרה שאותה בחרתם: המרות, תנועה, צפייה בסרטונים, התקנות אפליקציה או תנועה לאתר אינטרנט חיצוני.

סוגי הפורמטים נכון להיום הם:

1.סרטון וידאו בפיד האישי של המשתמש: הסרטון של המפרסם הוא כתשע שניות בלבד וכולל גם קריאה לפעולה. מה שנוצר בסופו של דבר הוא סוג של מיני עמוד נחיתה.

מקור התמונה: Yourcharisma

2."השתלטות מותג": פרסומת בצורת סרטון או תמונה שמופיעים בפעם הראשונה שבה המשתמש פותח את האפליקציה

3.תגיות אתגרים: אפשרות מיוחדת למתג תגיות אתגרים קיימות עם לוגו קטן.

4."עדשות ממומנות" (Lens): יצירת אפקטים ממומנים שמשתמשים יכולים להוסיף בקלות ולמעשה להפיץ באופן ויראלי את המותג שהעדשה מקושרת אליו.

מיקוד קהל היעד

המיקוד נעשה על פי קטגוריות, תגיות ונתונים דמוגרפים בסיסיים כמו גיל ומין (רחוק מאוד מהיכולות של פייסבוק):

כמו בפייסבוק, תוכלו לראות עד כמה קהל היעד שבחרתם רחב או מצומצם כדי להגיע לאיזון הנכון.

לאחר שהמודעות שלכם התחילו להופיע תוכלו לראות נתונים קלאסיים שנמצאים בכל מערכת פרסום אחרת: כגון עלות לכל מודעה, עלות כוללת, עלות להמרה, שיעור ההמרות (CVR) ומספר צפיות כולל. כמו כן, תוכלו לראות נתונים דמוגרפים ואת חלוקת המיקומים שבהם המודעות שלכם הופיעו.

(הנתונים נלקחו מ-Pentos)

מה צופן העתיד?

מצד אחד אי אפשר להתעלם מהפופולאריות של TikTok ולפלח הצעיר יותר באוכלוסייה שמחפש את הריגושים של "כאן והרגע". מצד שני, בניגוד לרשתות כמו סנאפצ'ט שהכניסו לתחום הרשתות החברתיות אלמנט שלא היה קיים קודם לכן, כל רשת אחרת שפונה לקהל דומה יכולה להוסיף מנגנון כמעט זהה לזה שבאמצעותו פועלת טיקטוק בקלות יתרה.

למעשה, אינסטגרם כבר הספיקה להשיק בתחילת יולי החודש את "Reels", וזאת בנוסף לערוצי הטלוויזיה הווירטואליים שהיו קיימים קודם ((IGTV, אותם היא ממשיכה לקדם כמקום להציג בו סרטונים בסדרות.

אפשרות ה-Reels דומה כאמור באופן לא ממש מפתיע לסרטונים של טיקטוק, אך היא מאפשרת גם לחתוך כמה קליפים קצרים בקלות ולחבר ביניהם בדרכים פשוטות, וגם לשלוט במהירות שבו הסרטון יוצג כדי ליצור אפקטים של הילוך מהיר או איטי. 

כדי לתת עוד דחיפה לפורמט "החדש" שלה, אינסטגרם תוסיף את סרטוני ה-Reels לפיד הגילוי כדי שאחרים יוכלו לצפות בהם באופן פומבי, אך גם לפיד בלעדי שיציג סרטונים על התאמתם למשתמש. 

אז האם אינסטגרם כבר מאיימת על טיקטוק? כרגע קצת קשה לדעת, אבל ההיסטוריה מלמדת שכאשר אינסטגרם העתיקה את הסטוריס של סנאפצ'ט, מספר הסיפורים שהודבקו ברשת שלה עקף את מספר הסיפורים של סנאפצ'ט תוך מספר חודשים בלבד:

מנגד, למרות ירידה ברווחים, סנאפצ'אט ממש לא התרסקה ומספר המשתמשים בה ממשיך לעלות, גם אם בקצב מעט מהיר פחות (בעיקר באירופה). 

הנבואה אומנם ניתנה לטיפשים, אך אפשר להניח שקהל המשתמשים הוותיק באפליקציה ימשיך לשמור לה אמונים אולי דווקא משום שהיא אינה מתפזרת לכיוונים אחרים ועושה רק את מה שהיא טובה בו.

לסיכום

אם עד לפני כמה חודשים טיקטוק נשמעה לחלק גדול מאיתנו כמו מילת סלנג לשעון קיר, היום גם אנשים שמשתמשים מינימלי בטכנולוגיה שמעו עליה והיא אף זוכה לסדרות אייטמים במהדורות המרכזיות. כמשווקים אין כלל ספק שככל שנקדים להיכנס אליה כדי להתמקד בקהל היעד הצעיר יותר, כך גם נוכל לגבור על המתחרים שלנו שאולי עדיין לא השכילו להבין את הייחודיות שבה.